ובו בזמן מגדילות את תפוקת ייצור המזון העולמית!

"האם באמת יש לנו את היכולת לספק מזון למעל ל9 ביליון האנשים שצפויים לחיות בכדור הארץ עד שנת 2050?  ועוד לעשות זאת מבלי להרוס את מערכות התמיכה האקלוגיות שלנו? " סילביה ברנשטיין, סופרת הספר "חקלאות אקוופונית" , טוענת שהתשובה היא בהחלט "כן"!

חידה מרתקת זאת עלתה לדיון לראשונה  ב-12 לאוקטובר, 2011, כאשר אוניברסיטת מינסוטה שיחררה ידיעה לעיתונות בנושא מייד הפכה ב-20 לאוקטובר לכתבת השער שפורסמה במגזין הטבע תחת הכותרת "Solutions for a Culivated Planet", המאמר מפרט את הממצאים של קבוצת מדענים וחוקרים בינלאומית שמשימתה הלא פשוטה הייתה לבחון את האפשרויות לשימור תפוקת המזון בעולם בצורה שתוכל לאפשר המשך תפוקה יציבה.

סילביה ברנשטיין , סופרת הספר "חקלאות אקוופונית" והנשיאה של קבוצת המקור האקוופוני ציינה כי דו"חות המחקר אינם מזכירים את המערכות האקוופוניות, אקוופוניקה (גידול דגים וצמחים ביחד במערכת של סרקולוציה מתחדשת) היא גישה לשיטת גידול מזון  המסוגלת לתת מענה לפרקטיקות הפוגעניות המצוטטות במחקר ובו זמנית לשכלל את הפוטנציאל להגדלת ייצור המזון שחזו החוקרים במחקרם.

"שום דבר בדו"ח זה לא מפתיע אנשים שמתעסקים בתחום "עתיד המזון העולמי" . אולם מה שהפתיע אותי זה שמערכות אקוופוניות כלל לא הוזכרו במקבץ הפתרונות. שימוש נרחב במערכות אקוופוניות יכול להעלים את כל הנזקים הסביבתיים, שציטטו החוקרים במחקרם, ולא רק זאת אלא גם שהמערכות גם יכולות לספק את המנוע לשיפור העמידות ויכולת הגדלת התפוקה של הגידולים",  מסבירה גברת ברנשטיין.

באחת מרשומות הבלוג שלה פרסמה  גברת ברנשטיין את הבעיות הסביבתיות שהוזכרו במחקר והסבירה כיצד מערכות אקוופוניות יכולות להפחית או לחסל אותם :

1. אדמות חווה וגידול מהוות כמעט 40% משטח היבשה של כדור הארץ, בעוד הטכניקות אקוופוניות לא יכולות לתקן לגמרי את הסטטיסטיקות הדרסטיות האלו , אך הן בהחלט יכולות להפחית את השפעתן המזיקה. אקוופוניקה היא שיטת גידול נטולת קרקע – צמחים ודגים יכולים לשגשג בכל מקום, כולל באיזור שנחשבים לאיזורים צחיחים (יותר מידי חוליים או סלעיים או רעילים) אפילו במחסנים ישנים ובמגרשי החנייה שלהם!
2. "חקלאות צורכת קרוב לשלושה רבעים מכלל צריכת המים בעולם", מכוון שאקוופוניקה היא מערכת של סרקולוציה מתחדשת, המים היחידים ש"נאבדים" נשמרים בצמחים , נספגים בעליהם, או מתאדים מהחלק העליון של האקווריום, מערכות אקוופוניות מתוכננות לצרוך פחות מעשירית מהמים מאשר בחקלאות מסורתית.
3. פעילויות חקלאות כגון פינוי אדמה , גידול אורז , גידול בקר ושימוש יתר בדשנים מהוות 35 מגורם התרומה היחיד הגדול ביותר לפליטה של גזי חממה הפוגעים באטמוספרה, גידול אקוופוני לא משתמש באף אחת מפרקטיקות אלו – וכמובן מונע את הנזקים הנלווים לכך.
4. "כ40 אחוזים מכלל תפוקת הצמחים נועדו כדי לספק מזון לבעלי חיים", דגים הם הגידול היעיל ביותר בהמרת כמות מזון אל בשר אכיל. תפוקת הבשר שמתקבלת מדגים לעומת כמות המזון שתשקיע בהם, גדולה יותר, כאשר תאכיל דגים בקילו וחצי קילוגרם מזון תקבל קילו של פילה דגים למאכל , לעומת זאת – תצטרך להאכיל בקר ב-10 קילוגרמים  של מזון כדי לייצר קילוגרם אחד של פילה בקר!
5. למרות שלא הוזכר במאמר , צריכת נפט היא עוד גורם אשר יכול להתווסף בקלות לרשימת המזיקים. בין דשנים מבוססי נפט, מכונות חלקאיות הפועלות על דלק ומרחק ארוך במיוחד בין החווה לשולחן האוכל -  האוכל המודרני נוטף בנזין. מערכות אקוופוניות מצד שני, לא משתמשות בשום פריט מבוסס דלק ופועלות רק בעזרת כמויות זעירות של חשמל אשר גם אותו ניתן ליצור בדרכים ירוקות רבות.

החוקרים המליצו על חמשה שינויים שיש לערוך בשיטות הגידול המסורתיות – שינויים אשר גרמו להם להאמין  שלא רק שיסייעו לפתרון הבעיות שצויינו קודם, אלא גם לשפר את היכולת להאכיל את אוכלוסיית העולם המתפתח. גברת ברנשטיין ציינה שכולם פרט למתודה אחת יכולים להיות מבוצעים בעזרת שיטות גידול אקוופוניות.

המסקנה אליה הגיעה גברת ברנשטיין היא שאקוופוניקה היא אינה התשובה לכל אספקת המזון העולמית ואיכות הסביבה. ניצני גידול שורש לדוגמא, יהיו תמיד שיטה לגידול יעיל יותר בקרקע , אך לגידול אשר נמצא מעל הקרקע, אקוופוניקה תהיה ככל הנראה שיטת הגידול היעילה ביותר בעולם האפשרית היום.